משפחה על כנפיים

ישנה תאוריה העונה לשם "גשר איינשטיין-רוזן" הגורסת כי לאחר כניסה לחור שחור והישרדות בו, יעביר החור השחור את הנכנס ליקום מקביל.

כך הרגשתי כשטסתי לביתי בעתלית ובחזרה לביתי בלונדון.

בהחלטה גאונית של רגע, החלטתי לטוס לארץ ולעשות לבני אלון הפתעה ולהגיע לפני נסיעתו לטיול הגדול של אחרי צבא.

התכנון עם אחותי כלנית ואחייניי גל וגיא עלה יפה וההפתעה היתה מושלמת ומרגשת כפי שאפשר לראות בוידאו:

למחרת הייתי צמודה לאלוני, הכנתי מטעמים לקראת בואם של חבריו שבאו להיפרד, ליוויתי אותו לשדה התעופה ושלחתי אותו למסע.

שנה משונה, שנה של משפחה על כנפיים.

לא סיפרתי לאף אחד על בואי, כי רציתי להתמקד באלון ורותם, להיות זמינה נגישה ובעיקר להנות מחברתם בזמן הקצוב.

הלב הרגיש שלם בחוויה לראות את הבית שאני כל כך אוהבת עם עץ הלימון שופע הפירות בגינה, לשוחח עם נורית ודליה שכנותי הנהדרות ושוב להריח את הים.

שמחתי שבאתי, משום שידעתי שישמח אותי, כשיגיע הזמן, גם לחזור...

ובשאטל לטרמינל התנגן לו שיר שנשכח. השיר הרלוונטי לאותו הרגע גרם ללחלוחית בעיני בדרך ליקום המקביל, ביתי בלונדון.