I'

שַׂמְתִּי לִי בַּצַּד פִּסַּת זְמַן עֲטוּפַת תַּחֲרָה, שְׁקוּפָה כִּבְדֹלַח,

עֲדִינָה כְּהִינוּמָה – מְאַפְשֶׁרֶת לְקַרְנֵי הָאוֹר לַחְדֹּר דַּרְכָּהּ, לְהִתְעַטֵּף בָּהּ, בְּרִגְעֵי מַלְמָלָה עֲנֻגִּים  בָּאֵזוֹר הָאֶקְסְטֶרִיטוֹרְיָאלִי שֶׁל הַחַיִּים,

שָׁם אִישׁ אֵינוֹ בּוֹדֵק שָׁם אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹפֵט  שָׁם הַזְּמַן אֵינוֹ מֵאִיץ וּמַתִּיר לִתְפֹּר וּלְהַתִּיר חֲלוֹמוֹת גַּם כְּשֶׁאֲנִי הוֹזָה בְּהָקִיץ – מַבִּיטָה לְתוֹךְ עַצְמִי, בְּשַׁלְוָה גָּלְמִית – עַד כְּדֵי הִזְדַּכְּכוּת שֶׁל הַנְּקֻדָּה הֲכִי פְּנִימִית 

דיתה שביט